3 משפטים אסרטיביים שיגרמו לכולם להתייחס אליך ברצינות

אתה יושב בפגישה. המנהל מציע לך תוספת עבודה שאין לך זמן אליה.
אתה יודע שאין מקום לכך, הגוף שלך יודע, הבטן גם יודעת.
אבל הפה נפתח לבד ויוצא כן בטח, ואז הפגישה נגמרת.
יצאת עם משהו שלא רצית ובלי שהבנת איך זה בדיוק קרה.

זה לא קרה כי אתה חלש. זה קרה כי כישור שנקרא
אסרטיביות לא לימדו אותך בשום מקום שגדלת בו.
רוב האנשים מבלבלים אסרטיביות עם קשיחות או עם עזות פנים,
וזה בדיוק הבלבול שגורם לאנשים טובים לוותר שוב ושוב.

אסרטיביות היא משהו אחר לגמרי. זאת היכולת לומר מה אתה רוצה,
ברוגע, בבהירות, מבלי לפגוע באחר ומבלי לוותר על עצמך.
זה כישור שאפשר ללמוד, לתרגל ולהרגיש שינוי אמיתי תוך שבועות.
המאמר הזה נותן לך את הדרך ללמוד אותו מאפס.

אסרטיביות לא אומרת שאתה לא מסכים לאחרים.
היא אומרת שכשאתה לא מסכים, אתה אומר את זה.

למה אסרטיביות לא אומרת להיות קשיח

רוב האנשים שומעים אסרטיבי ומדמיינים מישהו שמתווכח תמיד ועם כולם.
האמת היא שאנשים אסרטיביים דווקא נוטים להיות רגועים יותר ברוב השיחות.
כשאתה יודע שתוכל לומר לא ברגע שנדרש, הכן שלך הופך נקי.

אסרטיביות היא לא מצב של לחץ קבוע מול כולם סביבך בחיים.
היא גם לא אומרת שאתה תמיד צודק ויש לך תשובה לכל דבר.
היא אומרת שאתה יודע להגיד מה אתה רוצה בלי להתנצל עליו.

אנשים שלא אסרטיביים חיים עם תחושת כאב שמצטבר לאורך הזמן לאט.
כל כן שיצא מתוך פחד הוא עוד שכבה שמכסה על הצרכים שלך.
ולאחר זמן מתחיל להצטבר כעס שנובע מאיפשהו שקשה להצביע עליו.

הדרך לצאת מהמעגל הזה לא עוברת דרך מאמץ גדול אחד.
היא עוברת דרך שינויים קטנים שחוזרים בסיטואציות יומיומיות שאיתם מרגישים בנוח.
ככה נבנה כישור חדש שמחזיק גם כשהלחץ בשיחה עולה.

ההבדל בין שלושה סגנונות תקשורת שחשוב להכיר

כל אדם מתקשר בשיחה קשה בגישה אחת מתוך שלוש אפשרויות קיימות.
הכרת שלושת הסגנונות האלה היא הצעד הראשון לשנות כיצד שיחות עובדות עבורך.
בלי ההכרה הזאת קשה לדעת מה בדיוק אתה רוצה לשנות.

סגנון ראשון. פסיבי. מסכים גם כשלא מסכים, מוותר גם כשלא רוצה.
הפסיבי שומר על שלום בטווח הקצר ומשלם מחיר גבוה לטווח הארוך.
הכעס שלו יוצא בדרכים עקיפות כי אין לו פתח אחר לצאת.

סגנון שני. תוקפן. מנסה לנצח בכל שיחה ולהשיג מה שרוצה.
לפעמים משיג את מה שרוצה, אבל מאבד אנשים ואמון בדרך.
הסביבה לומדת לפחד ממנו, לא לכבד ולא לשוחח בפתיחות.

סגנון שלישי. אסרטיבי. מבטא את עצמו בבהירות ומכבד גם את האחר.
אומר מה הוא צריך, מקשיב למה שהצד השני צריך גם כן.
מחפש פתרון שעובד לשני הצדדים ולא ניצחון על חשבון אחד.

הסיבה שלא עמדת על עצמך עד עכשיו

האמת קשה קצת לשמוע, אבל כדאי להבין אותה לפני הכל.
הגוף שלך למד שכשאתה מסכים לכולם, הכל נשמר ושקט בסביבה.
זה לא חולשה. זה הרגל שנבנה מילדות להגן עליך מסכנה.

הבעיה היא שהרגל הזה עובד פחות ופחות ככל שגדלים בחיים.
מה שעזר בגיל שש לא מועיל בגיל עשרים וחמש בעבודה.
ואם ממשיכים עם אותה שיטה, המחיר גדל ולא מצטמצם כלל.

כישור להגיד לא בלי להרגיש אשמה הוא חלק מהאסרטיביות,
ואת הסירוב הזה אפשר לתרגל גם בסיטואציות קטנות ביומיום.
הבסיס הוא להבין שלוותר על עצמך לא מגן על הקשר לאורך זמן.

המוח שלך מחזיק זיכרון של תוצאות. כשוויתרת, הוא זכר שהצלחת.
הצלחת להימנע מקונפליקט, אז הוא חוזר לאותה שיטה שוב ושוב.
כדי לשנות את זה, צריך לתת לו חוויות חדשות שמוכיחות אחרת.

3 המשפטים שפותחים כל שיחה אסרטיבית

ישנה שיטה פשוטה שנקראת הצהרת אני, ועובדת על כמעט כל אחד.
במקום להאשים, המבנה מתאר מה אתה מרגיש ומה אתה צריך.
כך הצד השני לא מרגיש מותקף ויותר קל לו לשמוע.

משפט ראשון. המבנה הבסיסי הוא כשקורה X, מרגיש Y, וצריך Z.
לדוגמה, כשמחכים בלי להודיע מראש, נכנסים ללחץ ויש צורך בתיאום מראש.
אין כאן האשמה, רק מצב, תחושה ובקשה שמנוסחים בבהירות.

משפט שני. שים לב שהניסוח לא מתקיף ולא מכיל שיפוט על האחר.
זה מה שמשנה שיחות לגמרי, כי האחר לא נכנס מיד למגננה.
כשהאחר לא מתגונן, הוא מסוגל לשמוע ולהגיב ממש מהמקום הנכון.

משפט שלישי. בסוף כל בקשה, שאל אם זה עובד גם לצד השני.
אסרטיביות לא אומרת לקבל כל מה שרוצים בכל שיחה שיש.
אומרת לתת לצרכים שלך מקום שווה בין שאר הצרכים בחדר.

כשמתרגלים את המבנה הזה בשיחות קטנות, הוא הופך להרגיש טבעי.
ואז ברגע של לחץ אמיתי, הוא יוצא מעצמו בלי מאמץ גדול.
המשפטים האלה הם כלים שצריך לתרגל בשקט כדי לגייס בסערה.

מה שפת הגוף שלך מסגיר כשאתה לא אסרטיבי

כשאדם לא אסרטיבי, הגוף שלו מסגיר אותו לפני כל מילה שיוצאת.
הכתפיים יורדות קדימה, הקשר בעיניים נשמט, הקול יורד בסוף המשפט.
הגוף כבר אומר כן לפני שפתחת את הפה ועוד לפני כלום.

האסרטיביות הגופנית חשובה לא פחות מהאסרטיביות המילולית שאתה מתרגל בשיחה.
עמידה ישרה, קשר עין רגוע, קול יציב, הפסקות ברורות בין משפטים.
כל אלה מעבירים שאתה מדבר ברצינות ושדבריך ראויים לשמוע ולכבד.

מחקר מוכר בתחום התקשורת מראה שחלק גדול ממה שמועבר בשיחה
הוא לא במילים אלא בגוף ובטון שבו אומרים את המשפטים.
לכן תרגול שפת הגוף לצד המילים הוא חלק קריטי בכל תהליך.

כדי לתרגל, אפשר לעמוד מול מראה ולהגיד משפטים קצרים בבהירות.
לשים לב לשפת הגוף, לגובה הקול ולמהירות שבה המשפט יוצא.
שלוש דקות של תרגול כזה ביום שווה שעה של מחשבה על איך להגיד.

אסרטיביות בעבודה: ככה מקבלים כבוד

בעבודה האסרטיביות קריטית יותר כי הסטייקים גבוהים יותר משמעותית לחיים.
מי שלא עומד על עצמו בעבודה מקבל יותר משימות ופחות קידום.
לא כי אנשים רשעים, אלא כי הם לומדים מה אתה מקבל ברצון.

כשאתה לא מסוגל לומר לא לתוספת משימות שלא הוגנת כלל,
אתה מחנך את המנהל שלך שאפשר תמיד לבקש עוד ממך.
שינוי ההרגל הזה מוביל לכבוד, לגבולות ברורים ולפחות שחיקה.

ביטחון עצמי שמחזיק במצבי לחץ הוא הבסיס שעומד
מאחורי כל אסרטיביות שמצליחה כשהשיחה בעבודה קשה ואתה לחוץ.
בלי הבסיס הזה, אסרטיביות יכולה להרגיש מאיימת ולא אפשרית בכלל.

בפגישות, עדיף להגיד את הדברים בצורה מדויקת ולא להמתין לסוף.
אנשים שמביעים עמדה ברגע הנכון נתפסים כחזקים יותר ולא כמפריעים.
זה ההבדל בין מי שמובל לבין מי שמוביל בכל חדר.

אסרטיביות עם אנשים קרובים שהיא הקשה מכולם

עם משפחה וחברים קרובים האסרטיביות קשה מאוד כי הקשר ישן ועמוק.
כל שינוי בהתנהגות מרגיש לסביבה כאיום על מה שתמיד היה ביניכם.
ולפעמים מגיעה התנגדות שמנסה להחזיר אותך לדפוס שהכירו ממך.

הדרך היא להתחיל בשינויים קטנים שלא מאיימים על כל הקשר בבת אחת.
לא לנסות לשנות את כל הדינמיקה בשיחה אחת גדולה ומכרעת.
שיחה אחת קטנה שבה עמדת על עצמך שווה יותר מעשר תכניות.

מי שרוצה לבנות שגרה יומית שמחזיקה את האסרטיביות לאורך זמן,
ימצא את הכלים במדריך למשמעת עצמית,
שנותן שלבים מדויקים שמחזיקים שינוי גם כשהלחץ מהסביבה הקרובה חזק.

עם אנשים קרובים, כדאי לבחור רגע של שקט לשיחות חשובות.
לא ברגע של מתח, לא אחרי ויכוח, ולא כשהצד השני עייף.
שיחה שמתחילה ברוגע מחזיקה הרבה יותר ממה שמתחיל בלחץ.

הטכניקה שמאיטה שיחות לפני שהן מתחממות

ישנה גישה פשוטה שעובדת נפלא כשהשיחה מתחממת ורגשות עולים מהר.
הרעיון הוא לזהות את הרגע לפני שהמתח מגיע לשיא ולהאט.
להאט שיחה לא פירושו לברוח ממנה, אלא לנהל אותה טוב יותר.

כשמרגיש שהטמפרטורה עולה, פשוט עוצרים ואומרים בוא נרגע רגע.
נשימה אחת עמוקה, הפסקה קצרה, ואז ממשיכים ברוגע ובמשפט ברור.
ברגע שאחד מהצדדים נרגע, הצד השני בדרך כלל עוקב מייד.

אנשים אסרטיביים לא כועסים פחות, הם מנהלים את הכעס אחרת לגמרי.
הם יודעים שכשהקול עולה בשיחה, התוצאה שצריכים עוזבת את החדר.
לכן הם שומרים על טון רגוע גם כשאת הנקודה שלהם הם אומרים.

כלל שכדאי לזכור: הצד שנשאר רגוע יותר מנצח תמיד את השיחה.
לא כי צדק יותר, אלא כי הדיבור הרגוע מגיע יותר רחוק.
אנשים שומעים טון לפני שהם שומעים תוכן ועיקר הדברים.

האם אסרטיביות פוגעת בקשרים שלך

שאלה שעולה תמיד: אם אגיד מה שאני מרגיש, אאבד את הקשר?
התשובה הכנה היא הפוכה לרוב. קשרים אמיתיים מחזיקים אסרטיביות בנוחות.
מה שנשבר מסירוב אחד לא היה קשר שמח ובריא ממילא.

גבולות ברורים במערכת יחסים הם לא קיר שמרחיק אנשים.
הם מה שנותן לקשר מקום לנשום ולהיות אמיתי לאורך זמן.
בלי גבולות ברורים, כעס מצטבר ופוגע בקשר בדרכים עמוקות יותר.

מחקרים מראים שאנשים אסרטיביים מדווחים על קשרים טובים יותר לאורך זמן.
לא כי הכל מסכים, אלא כי כולם יודעים מה באמת קורה ביניהם.
שקיפות היא הדלק שמניע קשרים בריאים ואמיתיים לאורך שנים רבות.

כשאחרים יודעים מה הגבולות שלך, הם יכולים לכבד אותם בקלות.
כשהם לא יודעים, הם מנחשים, וניחושים מוביל לאי הבנות מיותרות.
בהירות היא אחת המתנות הגדולות שאסרטיביות נותנת לקשרים שלך.

4 שלבים לתרגול אסרטיביות מחר בבוקר

אסרטיביות לא נבנית בשיחה אחת קשה, היא נבנית בהדרגה מסיטואציות קטנות.
ארבעת השלבים האלה מאפשרים לתרגל אותה בצורה שמחזיקה לאורך זמן.
כדאי להתחיל עם הסיטואציות הנמוכות בלחץ ולעלות בהדרגה לקשות.

שלב ראשון. מחר, לבחור סיטואציה אחת קטנה שמשיבים בה לא.
לא מישהו שמפחיד אותך, משהו קטן שהיית מסכים לו מפחד.
גם אם רק הרגשת מחשבה של סירוב, זה כבר תרגול אמיתי.

שלב שני. לפני כל שיחה חשובה, לתכנן שניים שלושה משפטים מראש.
מה תגיד אם ינסו ללחוץ עליך, מה תגיד אם יתחמקו.
הכנה מנטלית של שלוש דקות שווה שלושים דקות של לחץ.

שלב שלישי. אחרי כל שיחה שעמדת על עצמך, לשים לב לרגשות.
בדרך כלל מגיעה אשמה ראשונה, ואחריה מגיע שקט שגדל לאט.
השקט הזה הוא ההוכחה שהאסרטיביות לא פגעה בכלום.

שלב רביעי. לנהל יומן קצר של שיחות שהיו אסרטיביות ומה קרה.
אחרי שבועיים, תראה שרוב הפחדים לא התממשו בפועל בכלל.
המוח זקוק לראיות כדי לשנות אמונות ישנות, ויומן נותן אותן.

אנשים שנתקלים בחרדה חברתית שעוצרת אותם בשיחות ימצאו
שאסרטיביות ושחרור מחרדה הולכים יד ביד בדרך של תרגול.
שניהם לוקחים זמן, אבל שניהם אפשריים לכל אחד שמתחיל.

בקהילה של inspire il מתרגלים אסרטיביות ביחד ולא לבד,
ומשתפים שיחות שהיו קשות כדי ללמוד מהניסיון של כולם.
כשיש קהילה שמבינה, הדרך הרבה פחות מאיימת ויותר אפשרית.

סיכום המאמר

אסרטיביות היא לא מי שיש לו עזות פנים ולא מי שמתווכח.
היא מי שיכול לומר מה הוא צריך בבהירות, ברוגע, ומבלי לוותר.
ולמרות שזה נשמע פשוט, לרוב האנשים זה דורש תרגול אמיתי ועקבי.

הדרך שעברת במאמר הזה: הכרת שלושת הסגנונות, שיטת הצהרת אני,
תרגול שפת הגוף, וארבעת השלבים לתרגול שמתחיל מהסיטואציות הקטנות.
כל שיחה אסרטיבית היא אבן קטנה שמחזקת את הבסיס שלך.

אחרי שבועיים עד חודש של תרגול, תרגיש את ההבדל בשיחות.
לא רק שתאמר מה אתה רוצה, אלא שתרגיש חופשי יותר בפנים.
זה מה שאסרטיביות נותנת לך כשהיא הופכת לחלק אמיתי ממך.

מחר בבוקר: לבחור סיטואציה קטנה אחת ולתרגל בה.
כן אחד שבא מרצון, או לא אחד שיוצא מבהירות ולא מפחד.
ככה מתחילות שיחות שמשנות כיצד אנשים רואים ומתייחסים אליך לאורך שנים.